הלל➕

הלל פישרמן

כאן אני (הלל פישרמן) תוקע את את כל הפודקאסטים שלי שהם לא "על שם מה"( https://did.li/alshemma ) read less
LeisureLeisure
מבוא לבעיית אינדוקטרינזצית מקצוע האזרחות
22-03-2023
מבוא לבעיית אינדוקטרינזצית מקצוע האזרחות
בישראל אחד ממקצועות החובה לתעודת בגרות הוא מקצוע האזרחות.מטרת לימודי מקצוע האזרחות הוא להעניק לתלמידים לקראת האזרחות מיפוי של החברה הישראלית והתמודדות עם שאלות יסוד אשר קשורות למהותה היהודית-דמוקרטית. התוכנית משותפת לכל מגזרי מערכת החינוך.כיום הוראת מקצוע האזרחות בישראל פוגעת במספר עקרונות וזכויות יסוד. ראשית, הפגיעה בעקרון הגבלת השלטון מתרחש משום שתכנית הלימודים מושפעת מן העמדה הפוליטית של שר החינוך וראשי הוועדות. הדבר מוביל לכפיית אידיאולוגיה פוליטית מסוימת ומפריע לחשיבה ביקורתית ומחשבה עצמאית בקרב תלמידים. מה שעלול להוביל להטיית ההבנה הפולטית לצד המחזיק בשלטון תכנית הלימודים. שנית, הפגיעה בעקרון הפלורליזם מתרחשת משום שאין הסכמה על ההגדרות עליהן לומדים במקצוע האזרחות, והתלמידים נאלצים לשנן הגדרות שאולי אינן מתיישבות עם אמונותיהם או ערכיהם. דבר זה פוגע בהכרה שישנם דעות רבות ושונות כלפי נושאים שונים וזה לגיטימי.  שלישית, הזכות לחופש הביטוי נפגעת משום שתלמידים אינם רשאים להטיל ספק בחומר הנלמד או להביע את דעתם במבחנים. הגדרות ספציפיות אשר מונחתות מלמעלה מגבילות את יכולתם של התלמידים להביע את דעתם ולעסוק בשיח אזרחי, שהוא חיוני להשתתפות דמוקרטית. לבסוף, אף לשיטת אלו החושבים שיש לקבוע את תכני הלימוד, דרכי הלימוד והאמת בוועדות, פעמים רבות ישנה פגיעה בעקרון שלטון העם משום שנציגי הועדה המחליטה על החומר הנלמד אינם נבחרים בצורה דמוקרטית, וכך נוצר שאליטה ספציפית שאינה מיצגת את העם מחליטה על החומר הנלמד. על בעיה זו הצביעו רבים, כל אחד מן הפוזיציה שלו, לרוב הציעו פתרון שאינו משנה דבר באופן היסודי אלא רק מטה פוליטית להגדרה הרצויה להם. אך מעטים הצביעו על הבעיה היסודית וקראו לפתרון עקרוני ויסודי. בתמונה זו ניתן לראות דוגמא לשני עיתונים המזוהים כמתנגדים פוליטית מצביעים על הבעיה כל אחד מכיוונו: https://www.haaretz.co.il/news/education/2019-10-25/ty-article/.premium/0000017f-e5ff-df2c-a1ff-fffff0980000 https://mida.org.il/2016/01/27/%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%9A-%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%98-%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%A2%D7%9C-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99-%D7%94/ בעבודה זו ננסה לסקור את התשתית היסודית של הבעיה ומתוך כך ננסה למצוא פתרונות תשתיתיים ראויים ומוסכמים.
אכילת בשר אדם בראי השואה - שמירת הנפש אל מול שמירת הגוף
11-12-2021
אכילת בשר אדם בראי השואה - שמירת הנפש אל מול שמירת הגוף
עלי מרורות: הרב יהושע משה אהרונסון היה מרבני פולין בזמן השואה. יומנו האישי, תשובותיו, ומאמריו מתקופת השואה ולאחריה מהווים תיעוד אותנטי ונותנים מבט ייחודי על מאורעות השואה מנקודת מבט של רב. בסוף השואה בשנת 1945 הגיע אליו שאלה אותה תיעד ביומנו, אשר הפך מאוחר יותר לספר שו"ת הנקרא עלי מרורות: רקע היסטורי "בתחילת חודש אייר תש"ה (1945) הוליכו אותנו מבוכנוולד לטרזינשטאט בסודעטין-געביט. עמדנו תחת השמים בשדה ניר ארבעה עשר יום, מוקפים מכל צד מהגסטאפו ומז'נדמריא אשכנזית, בכל יום כשהרעב גבר מאד התחלנו לאכול העשבים המרים הגדלים באגם במקום שעמדנו. אבל גם זאת הייתה תחת עונש מוות, כי האשכנזים באו וצעקו כי אנחנו אוכלים כל הדשא ולא יהיה מרעה לבהמות. ולסיבת הרעב והצימאון מתו בכל רגע כמה וכמה אנשים למאות...". השאלה "אז פנה אלי אחד מידידי ז.פ. בשאלתו, להיות שאצלו הרגעים האחרונים כי מרגיש אפיסת הכוחות מסיבת הרעב, ורק עצה אחת עלתה ברעיונו להציל חיותו, והוא: לחתוך חתיכת בשר מגוף אדם מת ולאוכלו להשיב נפשו, וידבר על לבי לעשות מעשה כי באופן זה נוכל להציל כמה מאות ממוות בטוח ביותר, שהיו אז הימים האחרונים של המלחמה והחירות עומדת תחת כתלינו, וחבל על כל אדם שמת או נהרג ברגע אחרון זה, אחר עבור עלינו כל משברי שנות המלחמה". הפסיקה "עוד נשמתי בי טרם יצאה מרעב ושברון הלב נבהלתי למשמע אוזני ובמענה לדבריו הנאמרים באמת מלב צדק, התחלתי לבכות ונהמתי מקירות לבו "רבש"ע, קח את נפשי - ואל תביאני למדרגה נמוכה זו ח"ו". והשבתי לו אמת כי הצדק אתך, ואפשר דמדינא מותר ומצוות פיקוח נפש נמי איכא, הרי מצינו במדרש בזמן החורבן, אבל שמע נא: יראתי כי יבואו לידי רציחה, שימצאו הרבה שיהרגו לחלשים ביותר, כדי להמציא להם אוכלם בהיתר ובהצנע. עוד זאת שבלי ספק ירגישו הס.ס. בזה, ויהיה להם עלילה נכונה להרוג הכל באמתלא שהוא נגד צד וחוק העולם "אוכלי אדם" פראים וברברים... דברי נכנסו לאוזניו, ופרש. וכעבור שעה אחת קבלו הס.ס. פקודה להוליכנו לטרזין, ונצלנו". הסבר התשובה: ראשית, האם היתר כזה לא יביא לידי רצח, שמא יהיו אנשים שמחמת ההיתר יתירו לעצמם גם את אלו שהינם חלשים מאוד, אך עדיין בגדר חיים. שנית, ייתכן שדווקא מעשה כזה עלול להגביר את רצח שארית היהודים ע"י הנאצים, ולהחמיר את סכנת החיים: אם יראו אותם הנאצים כ"אוכלי אדם", תחריף הדה-הומניזציה של היהודים הנותרים בעיני הנאצים, ועל ידי כך עשויה להביא ללגיטימציה של רצח כל הנותרים. ממעמקים: הרב אפרים אושרי היה תלמיד חכם, פוסק וראש ישיבה. עסק רבות בשואה, וחיבר ספר שו"ת שעסק בשאלות הלכתיות שנגעו לשואה, בשם ממעמקים. במשך מלחמת העולם השנייה שהה הרב אשרי בגטו קובנה, שם שימש יד ימינו של רב העיר - הרב אברהם דוב כהנא שפירא - ועמד בראש הארגון "תפארת בחורים" בגטו קובנה. בתקופה זו רוב רבני הגטו נרצחו בידי הנאצים והליטאים, והרב שפירא עצמו כבר היה חולה וחלש ונבצר ממנו לתפקד כפוסק באופן מלא, ועל כן הרב שפירא ביקש מהרב אשרי שיענה על שאלות הלכתיות במקומו. את הדפים בהם נכתבו התשובות שמר הרב אשרי טמונים באדמה, ורק לאחר המלחמה קיבץ אותם לספר שאלות ותשובות "ממעמקים". "אם באותה תקופה הרת צרות בשנות הכיבוש הגרמני... אם קרה אז מקרה שאחינו הכלואים יאכלו את בשר אחיהם שמתו... כדי להחיות את נפשם... אם באמת מותר מצד הדין לבן ישראל להחיות את נפשו בבשר אדם במקום פיקוח נפש כזה". אף כי מסקנת הדיון ההלכתי להתיר אכילה זו, מעיד גם אושרי כי לא קרה מקרה כזה בקובנה ובמחנות הסמוכים, וכן בדק לגבי טרזינשטאט. ומסיים: "ועל ישראל גאוותו, ובצדק, שהרי אין לשער ואין לתאר את גודל הרעב ששרר במחנות ההסגר... ורעב קשה מכול, ואף על פי כן לא ירדו ישראל מקדושתם, קדושת אנוש, ולא אכלו אף פעם בשר אדם, ידענו מה שנאמר בתורה "ואנשי קודש תהיון לי...".
מרים אליאש והציונות הדתית 0.0.1
17-06-2021
מרים אליאש והציונות הדתית 0.0.1
הפרק לא מוכן  תמלול שלום וברוכים הבאים לעל שם מה. אני נורא מצטער שבזמן האחרון לא יוצא פרקים נורמאלים, יש לזה כמה סיבות (תירוצים). הסיבה הראשונה היא- שאנחנו עובדים על פרק באיכות גבוהה ובשיטה קצת שונה ולכן לוקח לנו הרבה זמן ליצור אותו. סיבה נוספת היא- שאנחנו תלמידי תיכון, וככאלא אנחנו מקבלים הרבה עבודות ומבחנים בסוף השנה ולכן אין לנו זמן לעבוד על הפודקאסט. אבל למזלנו לפעמים יש עבודות שיכולות להיות פודקאסטים. אז אותם אנחנו  עושים בשמחה ובששון ולפעמים עם בלון. אז הפעם הפרק מתמקד באישה מיוחדת ומשפיע שעל שמה קרוי רחוב בתל אביב; היא הייתה פעילה פמיניסטית, ציונית ודתית, והיא גם במקרה סבתא רבה שלי ושל רועי, אז קבלו אותה במחיות כפיים- מרים אליאש. אני לא יודע אם אתם יודעים אבל אני ורועי משתייכים לזרם "הציונות הדתית" כמו סבתנו. ובשביל להבין את פועלה (וגם בגלל שצריך כחלק מהערכה חלופית) קודם יהיה הקדמה כללית על הציונות הדתית ואז נדבר על פועלה של סבתנו. טוב, אז בשביל להגדיר קבוצה אידאולוגית מומלץ להסתכל על הערכים שלה ועל המוסדות שלה. אז כמו השם של הזרם- שני הערכים המרכזיים של הציונות הדתית הם הציונות והדת. אני לא אכנס כאן לדקויות, כי כמו לכל קבוצה אידיאולוגית גם לציונות הדתית יש הרבה זרמים וגוונים- וכמו שבציונות הסוציאליסטית היו נקודות מחלוקת לגבי הזיקה לברית המועצות, כך גם בציונות הדתית יש זרמים וגוונים שמי שבפנים רואה הבדלים ביניהם, אבל מי שמחוץ לקבוצה- לא מבין בכלל על מה המהומה. בכל מקרה- לגבי התפיסה של המדינה מבחינה דתית- יש כאלה שרואים את הציונות כחלק מהדתיות שלהם, ויש כאלה שרואים עצמם כציונים וכדתיים בלי קשר. הציונות הדתית גם רואה ערך חשוב בחיבור לעם ישראל. בכללי אפשר לומר שהציונות הדתית זו אידיאולוגיה של מולטי-ערכים. במשך השנים עשו חיבורים מגוונים של תורה ומממ. לדוגמה: תורה ומדע, תורה ועבודה, תורה ודרך ארץ. נכון שלא כולם זה בדיוק נכנס לערך "ציונות דתית", אך כולם קשורים לכך שהציונות הדתית רואה ערך בלהיות מחוברת למתרחש ולא להיות מסוגרים רק בעולמה של תורה; לעבוד וללמוד ולקיים אורח חיים מודרני, אך כל זה עם מחויבות להלכה, ומהסתכלות של תורה- שיש ערך בללמוד ולעבוד גם אם זה אומר שתלמד פחות תורה. והערך הזה מדבר אלי במיוחד- כי שאר ערכי הציונות הדתית לא יכולים להתקיים ללא חברה מתפקדת, וחברה מתפקדת אינה יכולה להתקיים ללא עבודה פיזית וללא השכלה. וחוץ מזה- ללא הערך הזה לא הייתי עושה את הפודאסט הזה. טוב אז אחרי ההקדמה הזו אפשר סופסוף לספר על חייה של  בשביל להבין את אישיותה צריך להתחיל בילדותה (לפחות זה מה שכל הביוגרפים עושים😉) https://docs.google.com/document/d/1-DhI0CwrNAAyxp8Pw5S8u_78M3WPf8Wg-jAFSBVZli0/edit?usp=sharing
חייו של משה
11-05-2021
חייו של משה
סיפור חייו של משה:  יוצרים: הלל פישרמן ונועם חייקין תמלול חלקי: משה נולד בשנות הגלות במצרים, לעמרם וליוכבד בני שבט לוי. הוא נולד כ-4 דורות אחר השבטים (הוא נין של לוי בן יעקב אבינו). בזמן לידתו הייתה קיימת גזירת פרעה - "כל הבן הילוד היארה תשליכהו". לפי חז"ל (סוטה י"ב), הוא נולד בחודש השישי להריונה של אימו. לכן, בתחילה, אימו יכלה להצפינו, אך לאחר שלושה חודשים, כשהיה ההיריון אמור להיגמר, לא יכלה עוד להצפינו, ושילחה אותו ליאור בתיבת גֹּ֔מֶא, מצופה זפת מבחוץ וטיט מבפנים. אחותו מרים השגיחה עליו. בת פרעה יורדת לרחוץ ביאור ומוצאת את הילד, קוראת לו משה ומביאה אותו לבית אביה. לאחר שמשה גדל, באחד הימים, הוא רואה מצרי מכה עברי. הוא הורג את המצרי וקוברו בחול. ביום אחר, הוא פוגש שני עברים רבים. לאחר דין ודברים הוא מבין שמעשה הריגת המצרי מפורסם בין בני האדם. הוא בורח למדין. הוא יושב ע"י הבאר, וכאשר הוא רואה אנשים מגרשים את בנות יתרו כהן מדין והוא עזור להן ומשקה את צאנם. הוא מתחתן עם ביתו ציפורה. היא יולדת לו בן – גרשום. הוא רועה את צאן יתרו ארבעים שנה. כאשר משה בן שמונים, בהיותו במדבר, רועה את צאנו, א-לוקים נגלה אליו בסנה. השם "מגייס" אותו להיות שליח ונביא לישראל. מאז הוא מנהיג את ישראל, שליח השם להוציאם ממצרים ולהנהיגם במדבר. מכיוון שאי אפשר לכתוב את כל קורותיו בזמן שליחותו, אמנה מספר אירועים שהיו משמעותיים (בשבילי) במיוחד. ראשית, כבר בהתחלה, בזמן מעמד הסנה הבוער, עמדה לפני משה דילמה. הוא דחה שוב ושוב את בקשת השם להיות שליח ומנהיג לישראל בתואנות שונות, עד שלא נותרה לו ברירה אלא לקבל עליו את עול השליחות. לאחר שיצאו ממצרים, במדבר, אירעו מספר אירועים בהם עם ישראל או חלק מהם חטאו, ומשה התפלל אל השם בכל כוחו כדי שלא יענישם. זכור באופן מיוחד שהוא ביקש מהשם "וְעַתָה אִם־תִּשּׂ֣א חַטָּאתָם. וְאִם אַיִן - מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָֽבְתָּ". האירוע המשמעותי ביותר במדבר היה קבלת התורה בהר סיני. משה עלה להר ובמשך ארבעים יום לא ירד. הוא קיבל את לוחות הברית כדי להורידם לבני ישראל. לפי חז"ל זה היה האירוע שמאילך והלאה הוא לא חזר לחיות חיי אדם והקדיש את חייו למטרה הנצחית: גרש את אשתו, נטע את אוהלו מחוץ למחנה וכו'. הרמב"ם מבאר בהקדמתו לפרק "חלק" את מעלות נבואת משה רבינו על שאר הנביאים: השם דיבר אל משה בלא אמצעי, פה אל פה; ביום; לא תקף אותו חולשה גופנית אחר הנבואה; התנבא בכל עת שירצה. מוזיקה: Running Away  by Rafael Krux Link: https://filmmusic.io/song/5312-running-away- License: https://filmmusic.io/standard-license Behind Enemy Lines  by Rafael Krux Link: https://filmmusic.io/song/5290-behind-enemy-lines- License: https://filmmusic.io/standard-license אבינו מלכנו גרסת חבד בביצוע נועם חייקין